ביד הבאה פתחתם ♣2 ושותפכם השיב ב-♦2, הכרזה "ממתינה". ההכרזה הנכונה היא הכרזת סדרת הספייד בקפיצה – ♠3! 

באופן עקרוני, פתיחה ♣2 מחייבת למשחק מלא ועל כן אנו "אמורים" להכריז לאט לאט על מנת למצוא את החוזה הטוב ביותר. סיבה נוספת להכרזה "איטית" היא העובדה כי פתיחה ♣2 גוזלת מרחב הכרזה יקר ובמידה ונכריז "מהר" נבזבז עוד מרווח הכרזה ונתקשה במציאת החוזים הנכונים.

באופן עקרוני, לאחר תשובת ♦2 של המשיב על הפותח לתאר את ידו וזאת על ידי הכרזת הסדרה שברשותו (חמישה קלפים) או לחילופין הכרזת NT עם ידיים מאוזנות.

הכרזת סדרה בקפיצה היא החריג לכלל זה. כאשר לפותח ה-♣2 סדרה עצמאית, חזקה מאוד, הוא יכול לקבוע אותה כסדרה השלטת על ידי הכרזתה בקפיצה. בעוד הכרזה חוזרת של ♠2 תציג יד חזקה עם חמישה קלפים לפחות בסדרה, הכרזה בקפיצה ל-♠3 תודיע למשיב כי השותפות תשחק בסדרת הספייד גם אם ברשותו סינגלטון ואפילו וויד!

קפיצה זו מחייבת למשחק מלא ואין צורך לקפוץ ל-♠4, היות והכרזה זו תציב את המשיב בבעיה לגבי המשך ההכרזה.

לצורך הכרזה זו – ♠, אנו זקוקים לסדרה ארוכה ואיכותית אשר לא זקוקה אפילו לקלף אחד בידי המשיב. דוגמאות לסדרות מסוג זה:

AKQT765

KQJT765

AKQJ98

AQJT854

היתרון בהכרזה מסוג זה היא שהסדרה השלטת נקבעה והמשיב יכול להכריז בחופשיות כאילו נמצאה התאמה:

1. משיב חלש מאוד – יוכל לסגור למשחק מלא. זוהי ההכרזה החלשה ביותר שמביעה חוסר עניין.

2. משיב עם יד טובה – יוכל להכריז קונטרולים ואפילו לשאול לאסים (או לחמישה אלופים) עם ידיים מתאימות.

קביעת הסדרה השלטת יוצרת סדר בהכרזה ומאפשרת לנו להכריז בדיוק רב. שימו לב כי במידה והפותח היה מכריז ♠2 בהכרזתו הראשונה ולאחר מכן היה מכריז ♠3, המשיב היה יודע כי לפותח שישה קלפים אך לא יכול היה להסיק כל מסקנה לגבי איכותם.

מאחל לכם פתיחות רבות של ♣2 וחג פסח שמח 🙂

גלעד.